דרוש מומחה לטיפול בעשבים שוטים/ ד"ר יחיאל שבי
רצף של אירועים אלימים אירעו לאחרונה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, שיש הטוענים כי הם מאפיינים את ההקצנה הלאומית המתגברת בקרבם. מנגד יש הטוענים בדבקות, כי מדובר בקומץ עשבים שוטים, ותו לא. מדינת ישראל מוצאת עצמה מתמודדת עם תופעת בדלנות ובו בעת משדרת עסקים כרגיל.
השבוע הוגש כתב אישום חמור נגד חסן עיד וחאלד כורדי תושבי עכו שרכשו נשק במטרה לפגוע ביהודים כנקמה על המהומות שפרצו ביום הכיפורים הקודם בעכו בין יהודים לערבים וכהיערכות למהומות דומות. עיד טען כי הושפע מנאומיו הטלוויזיוניים של חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה. כורדי, מוסלמי אדוק, טען כי המהומות סביב הר הבית גרמו לו לחבור לעיד.
דמותו של נסראללה מהווה מודל לחיקוי בקרב ערבים בישראל, והנפת תמונה של עמאד מורנייה וחסן נסראללה במהלך יום האדמה האחרון בסכנין, על ידי מוכתר חידרי ויאסר זבידאת, אינה מעידה בהכרח על עודף ציונות מצדם.
בסכנין נמצא מספר גדול של מתפרעים במהומות אוקטובר, ובו גם החלו אירועי יום האדמה הראשון בשנת 1976. הפקעת אדמות, גילויי אלימות וקבוצת כדורגל מפוארת מזוהים עם הכפר. אגב, אוהדי סכנין הגאים בערביותם, מפגינים אותה לעיתים בכוח, במיוחד כשמדובר במפגשים עם בית"ר ירושלים המאופיינים בביטויי גזענות מיותרים משני הצדדים.
גילויי חתרנות אלה נוספו לאירועי השלכת האבנים על אוטובוסים של "דן" ביפו, ועל רכבים באיזור נחל עירון, שפרצו בעקבות חנוכתו של בית הכנסת "החורבה".
לא רק שהתנועה האסלאמית הביעה הזדהות עם הפלגים הפלסטיניים השונים במסע ההסתה שלהם סביב "הפגיעה המתוכננת" של ישראל בהר הבית וייהוד העיר, היא הייתה הגורם המוביל בניסיון להחדיר את המהומות לשטחי ישראל. יש לציין כי הניסיון לא צלח במיוחד, אך העמיד בכוננות מיותרת את כוחות הביטחון.
כאשר אנו מביטים בתופעת הוונדליזם של ניפוץ עשרות מצבות של יהודים במושב מרחביה שבעמק יזרעאל על ידי שלושה בני מיעוטים תושבי האזור אנו מבינים את היבטי תופעת האלימות. כבר לא מדובר בפגיעה באנשים חיים, אלא, מדובר בגילויי שטנה שמפריעים אף את מנוחת המתים. ליהודי הרשע אין מנוחה לא בעולם הזה, אך גם לא בעולם הבא.
המצב החמיר עד כדי כך, שההשתלטות הערבית על אדמות חקלאיות, וגניבת ראשי צאן ובקר גרמה לחקלאי המושבים בצפון ובדרום, להשיב על כנו את ארגון "השומר" המיתולוגי, בצעד המשקף ייאוש מהטיפול הממלכתי במצב.
חשוב להתבונן נכוחה במצב ולהפנים כי אין מדובר בקומץ של עשבים שוטים. מדובר בתופעה פופולארית שמצביעה על הלך רוח ההולך ומתחזק ומקיף ציבורים נוספים בקרב האוכלוסייה הערבית. זהו טרנד מסוכן המצביע על התנתקות של ציבורים אלה ממדינתם. על שירותי הביטחון לעמוד על המשמר. לאסוף מידע מודיעיני, לחשוף סכנות אלה המרחפות כצל מעל מדינת ישראל ולסכלן. על רשויות המשפט לטפל בחומרה בפורעים ובמסיתים כדי שיידע כל המסכין לנקוט באלימות כי למעשיו יש מחיר.
מאידך, צריך ליצור גן של גזרים ולנקוט בשורת צעדים שיחברו את הציבור הערבי למדינתו: יש לעודד בנייה ממלכתית ביישובי המיעוטים ולאכוף את חוקי התכנון והבנייה. בנייה לגובה תאפשר להקצות שטחים לאזורי תעשייה ופארקים מדעיים בסמוך למרכזי האוכלוסייה הערבית; יש לממן באמצעות קרנות ממלכתיות, לימודים מדעיים לבני המיעוטים; לשלב יותר תכנים בערבית באמצעי השידור; לפעול בנחישות לחקיקתו של חוק ממשלתי לשירות אזרחי. שירות אזרחי יחזק בסופו של יום, את הקשר שבין האזרח למדינתו. יש לחזק את הדו-קיום, כי מרבית הציבור הערבי מייחל עדיין להשתלבות במדינה, גם אם איננו ציוני. על המדינה להוקיע את הבדלנים ולקרב את המתונים. עליה להבהיר כי שימוש באלימות של ערביי ישראל באירועי מחאה וזעם אינו לגיטימי. זאת בניגוד אגב, לצידוד בדרישות הפלסטיניות, שאולי יכול להרגיז ולקומם, אך אינו פעולה חריגה. לא ניתן לדרוש מן האזרח הערבי להרגיש את נפשו הומייה בעת נגינת ההמנון, אך אף אחד גם לא יכול להסכין עם זכותו לרגום ולשטום.
על אזרחי ישראל הערבים להיות חלק מן הציבור הישראלי. חלק דעתני, חלק מבקר, חלק מוחה - אך חלק!
לא ניתן להיות חלק מבלי לקחת חלק בנטל, וחלק בהזדהות, ומאידך לא ניתן לדרוש מהם להיות חלק, מבלי שייהנו מחלק מהפריחה, ההצלחה והרווחה.
הכותב הנו מזרחן המתמחה בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי
